Tartak: ביוגרפיה של הלהקה

הלהקה המוזיקלית האוקראינית, ששמה מתורגם ל"מנסרה", מנגנת כבר למעלה מ-10 שנים בז'אנר משלה וייחודי - שילוב של מוזיקת ​​רוק, ראפ ומוזיקת ​​דאנס אלקטרונית. איך התחילה ההיסטוריה הבהירה של קבוצת טרטק מלוצק?

פרסומות

תחילת הדרך היצירתית

קבוצת טרטק, למרבה הפלא, הופיעה מהשם שמנהיגה הקבוע אלכסנדר (ששקו) פולוז'ינסקי המציא, והוציאה את המילה הפולנית-אוקראינית "מנסרה" משימוש כבסיס.

לאחר יצירת השם היצירתי של הקבוצה המוזיקלית, המורכבת בשנת 1996 מאדם אחד (אלכסנדר), הוחלט להשתתף בפסטיבל צ'רבונה רוטה הפופולרי.

בנוסף, חבר קרוב, המוזיקאי החובב וסילי זינקביץ' הבן, התקבל לקבוצה. הלהיטים שעזרו לקבוצה להגיע לגמר התחרות הוקלטו יום לפני הפסטיבל באולפן ביתי ברובנה.

לאחר שהציגו על הבמה את השירים "או-לה-לה", "תן לי אהבה", "ריקודים מטורפים" ולאחר שניגנו בהם בכלים לא מחוברים, קיבל הדואט "טרטק" את פרס חתן הפרס בתואר הראשון ב. הז'אנר של מוזיקת ​​ריקודים.

Tartak: ביוגרפיה של הלהקה
Tartak: ביוגרפיה של הלהקה

לאחר הופעה מוצלחת, אנדריי בלאגון (קלידים, שירה) ואנדריי "פליי" סמוילו (גיטרה, שירה) הצטרפו לחברים, לאחר שנשארו בלהקה באופן קבוע מאז 1997. בהרכב זה החלה קבוצת טרטק את פעילותה כמנצחים בפסטיבל Chervona Ruta.

לאחר הסיור עזב וסילי זינקביץ' הבן את הקבוצה, ואז הונהג איסור על פעילות קונצרטים בשטחים פתוחים וקיום פסטיבלים.

רצף של כישלונות העניק לקבוצת טרטק היכרות מועילה עם המפיק המוזיקלי אלכסיי יעקובלב ועבודה בטלוויזיה עבור פולוז'ינסקי, שבזכותם הצוות הפך לזיהוי ומעניין יותר עבור תושבי אוקראינה.

שנה לאחר מכן, דיג'יי ולנטין מטיוק בא להחליף את זינקביץ', שהביא מאפיינים יוצאי דופן (שריטות) חדשים למוזיקה של הקבוצה. בתחילת שנות ה-2000, הקבוצה החלה להקליט את אלבום הבכורה שלה.

Tartak: ביוגרפיה של הלהקה
Tartak: ביוגרפיה של הלהקה

אלבום חדש של להקת טרטק

תהליך העבודה על אלבום חדש נמשך כשנתיים. הקבוצה הלחינה להיטים חדשים ושיפרה את אלו שעמם זכתה בניצחון חשוב בפסטיבל צ'רבונה רוטה.

ההוצאה הרשמית של הדיסק הראשון "Demographic Vibukh" יצאה בשנת 2001 על ידי לייבל בלארוסי עצמאי. לאחר מכן צולמו קטעי וידיאו של היצירות המרכזיות מהאלבום ושוחררו לרוטציה. באותה תקופה, האתר הרשמי של הקבוצה המוזיקלית החל בעבודתו.

בשנת 2003 החלה להקת טרטק עם יציאת אלבומה השני, Sistema Nerviv, והגעתם של מצטרפים חדשים ללהקה - המתופף אדוארד קוסרופוב וגיטריסט הבס דמיטרי צ'וב.

המוזיקאים החדשים עזרו ללהקה למצוא צליל רוקנרול חדש וסאונד חי עשיר בהופעות. הודות לכך, הקבוצה החלה לקבל הזמנות מפסטיבלי רוק מובילים באוקראינה כמו: "משחקי תבריה", "קיום רוק", היא שימשה ככותרת ראשית בפסטיבל "שחף".

בשנת 2004, המוזיקאים התמסרו לחלוטין לעבודת האולפן באלבום החדש "גיליון מוזיקה של אושר". קטעי וידאו צולמו עבור יצירות פופולריות, והסינגל "אני לא רוצה" הפך להמנון הלא רשמי של כל האוקראינים שתומכים במהפכה הכתומה.

שנה לאחר מכן, הגיטריסט אנדריי סמוילו והדי ג'יי ולנטין מאטיוק עזבו את הקבוצה, עברו לפרויקט היפ-הופ מוזיקלי חדש, Boombox.

במקומם הזמינה קבוצת טרטק מכרים ותיקים - אנטון אגורוב (גיטריסט) ומעצב עטיפות אלבומים, במאי קטעי וידאו, דיג'יי ויטלי פבלישין.

Tartak: ביוגרפיה של הלהקה
Tartak: ביוגרפיה של הלהקה

הקבוצה בהרכב החדש הפכה למשתתפת בתביעה האזרחית "אל תהיה אדיש", שמטרתה הייתה לעורר את הפטריוטיות של תושבי אוקראינה ואת הרצון להפוך את המדינה למקום טוב יותר, להביא את השינויים הדרושים.

כך ארגנה הקבוצה סיור קטן בעשר ערים. בסוף השנה יצא דיסק של רמיקסים ללהיטים הידועים של להקת טרטק, הפרסומת הראשונה.

באותה תקופה, הקבוצה קיבלה הצעה מאולג סקריפקה להשתתף בפסטיבל האוקראיני לתרבות אתנו "ארץ החלומות".

Tartak: ביוגרפיה של הלהקה
Tartak: ביוגרפיה של הלהקה

לאחר מכן הלהקה המשיכה להפיק אלבום בעל שם עצמי, ושינתה את כיוון הז'אנר המוזיקלי על ידי שיתוף פעולה עם אקט מוזיקלי בעל אותו שם.

חיבור הצוותים הביא לגידול במספר הקהל ולעלייה בעניין בעבודת הקבוצה. כמו כן, הקבוצות ערכו מספר קונצרטים, היו משתתפות בפסטיבלים פופולריים.

לכבוד העשור, קבוצת Tartak הוציאה מהדורת 4 ב-1 ועדכנה את האתר הרשמי שלה. לאחר זמן מה יצא אלבום חדש עם יצירות ליריות וחושניות "Slozi that snot".

בשנים שלאחר מכן יצאו שני אלבומים משותפים עם Gulyaygorod: למי שבדרך, קופיין. ובשנת 2010 יצא האלבום "חומרי אופיר", שלא היה מסחרי, שכן כל השירים היו זמינים בחינם.

בימינו

פרסומות

היום צוות טרטק יוצא לסיבוב הופעות, כותב שירים חדשים. לשנת 2019, הדיסקוגרפיה של הקבוצה מורכבת מ-10 אלבומים פופולריים. המהדורה האחרונה יצאה ב-2017 (אלבום "Old School").

לידיעה הבאה
אניגמה (אניגמה): פרויקט מוזיקלי
יום שני, 13 בינואר, 2020
אניגמה הוא פרויקט סטודיו גרמני. לפני 30 שנה, המייסד שלה היה מישל קרטו, שהוא גם מוזיקאי וגם מפיק. הכישרון הצעיר ביקש ליצור מוזיקה שאינה כפופה לזמן ולקאנונים ישנים, ובמקביל מייצגת מערכת חדשנית של ביטוי מחשבתי אמנותי בתוספת אלמנטים מיסטיים. במהלך קיומה, אניגמה מכרה יותר מ-8 מיליון […]
אניגמה: פרויקט מוזיקה